ידועים בציבור 

ההתפתחות והשינויים שעברה החברה המודרנית יצרו מסגרות משפחתיות חדשות, מסגרות אשר לא היו מקובלות ונפוצות בעבר. אם בעבר היה נהוג כי בני הזוג יינשאו זל"ז, יגורו יחדיו ויביאו ילדים לעולם, כיום, בני זוג רבים בוחרים לקיים מסגרת משפחתית אולם מבלי להינשא זל"ז.

המונח ידועים בציבור, מתאר מצב בו בני זוג מקיימים חי אישות כבעל ואישה ומנהלים משק בית משותף, וכל זאת בלא להינשא זל"ז.

הבחירה לחיות כידועים בציבור נובעת ממספר סיבות:

·      דתיות- הגבלות ההלכה היהודית על פסולי החיתון, כך לדוגמא, כהן הרוצה להינשא לגרושה או בני זוג בעלי דתות שונות או נישואין של בני אותו המין- ההלכה היהודית אינה מכירה בנישואין אלה ולכן בידי בני זוג לא נשארת ברירה אלא לחיות כידועים בציבור;

·      בחירה אישית- בני הזוג אינם מעוניין להינשא;

·       טעמים כלכליים- כך לדוגמא זכויות פנסיוניות הניתנות לאלמן או אלמנה, אך נשללות ככל שיינשא בשנית;

ציבור הידועים בציבור זכה להכרה משפטית הן בפסיקה והן במסגרת חיקוקים שונים, כיום מוענקות לידועים בציבור רוב הזכויות אשר מוענקות לבני זוג נשואים.

את ההכרה בידועים בציבור ניתן למצוא בפסקי דין ובחוקים השונים כדוגמת:

·     חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, סעיף 1 לחוק קובע, כי: "אשתו- לרבות הידועה

      בציבור כאשתו והגרה עמו".

·    חוק הירושה, התשכ"ה-1965, ישנה התייחסות לידועים בציבור בסעיף 55 לחוק הקובע, כי: " איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש שציווה לו מה שנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת בצוואה שהשאיר המוריש".

·      חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, סעיף 1 לחוק מגדיר "בן משפחתו- בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו".

·        חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, מגדיר בסעיף 1 לחוק, "בן זוג- לרבות הידוע בציבור כבן זוג".

לצד אותם חוקים המכירים במוסד הידועים בציבור, קיימים חוקים אשר אינם מכירים במוסד הידועים בציבור, כך לדוגמא, פקודת מס הכנסה [נוסח משולב], התשכ"א-1961, מגדירה בסעיף 1 לחוק את המונח בן זוג  "כאדם נשוי החי ומנהל משק בית משותף עם מי שהוא נשוי לו". 

על אף ההכרה במוסד הידועים בציבור, נטל ההוכחה כי מדובר בידועים בציבור נותר על בני הזוג, שכן לא ניתנה הגדרה חוקית ומפורשת למונח ידועים בציבור.

לצורך החלת המונח ידועים בציבור נדרשים שני תנאים מצטברים:

·       קיום חיי אישות;

·       ניהול משק בית משותף;

חשוב להבהיר, בשל העובדה כי הידועים בציבור זכאים לחלק מן הזכויות המוענקות לזוגות הנישואין, החילה הפסיקה על הידועים בציבור את  חזקת השיתוף. 

החלת חזקת השיתוף תעשה בהתקיים תנאים מקודמים כגון:

·         קיום אורח חיים תקין בין בני הזוג;

·         הוכחה כי נעשה מאמץ משותף ברכישת הנכסים;

·         הוכחה כי נעשה מאמץ משותף בניהול משק הבית וגידול הילדים.

בהתקיים התנאים שהוזכרו לעיל, עשויה חזקת השיתוף לחול על בני זוג הידועים בציבור, אולם בשונה מבני זוג נשואים, הנטל להוכחת קיומה של חזקת השיתוף רובץ על הידוע בציבור הטוען לזכות השיתוף בנכסי בן זוגו. לא זו אף זו, בניגוד לבני זוג נישואים, חזקת השיתוף בין ידועים בציבור לא תחול על נכסים עסקיים, ולצורך החלתה על נכסים אלה, יהיה על בן הזוג הטוען לשיתוף בעסק להביא ראיה נוספת להחלתה של הילכת השיתוף שכן לא יהא די בחזקה.

בדומה לבני זוג נשואים מכיר בית המשפט לענייני משפחה בזכות הידועה בציבור למזונות מבן זוגה, כמו כן זכאית הידועה בציבור למזונות מעיזבונו של בן זוגה שנפטר וככל שנפטר בנסיבות המזכות בפיצויים תהא הידועה בציבור זכאית לקבל את פיצויי הנזיקין, זאת בתנאי שתוכר כתלויה על פי פקודת הנזיקין.

דברי ההסבר פורטו במאמר זה בצורה חלקית, תמציתית וכללית. בשום מקרה אין לראות בהם את נוסח החוק. המאמר לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, ובכל מקרה מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני משפחה (עורך דין גירושין, התרת נישואין, גירושין אזרחיים, מזונות) לצורך קבלת ייעוץ בדבר זכויותיכם ע"פ הדין.